הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (27 ביוני 1906 – 2003) היה ראש ישיבה חרדית בארצות הברית ובישראל.
פיינשטיין נולד בשנת 1906 בעיירה אוזדה, על יד מינסק, בלארוס, שהייתה אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו, הרב אברהם יצחק פיינשטיין, נפטר בהיותו בן שבע, ואז עבר לגור עם סבו, הרב דוד פיינשטיין. אצל סבו, הוא התיידד עם דודו, הרב משה פיינשטיין, ופיתח איתו מערכת יחסים קרובה.
כבר מגיל צעיר, הוכר פיינשטיין כעילוי. לאחר הבר מצווה נשלח ללמוד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרב מלצר השווה את הבחור הצעיר לתלמידו המפורסם, הרב נפתלי טרופ. בזמן המהפכה הבולשביקית הישיבה עברה מבלארוס לליטא. בתקופה זו השתתף פיינשטיין בשיעורים של הרב איסר זלמן ושל חתנו, הרב אהרן קוטלר. אחרי שלוש שנים בישיבה, עבר פיינשטיין לישיבת מיר שבפולין, שם למד אצל הרב ירוחם לייבוביץ, אחד מגדולי תנועת המוסר בזמנו. בזמן לימודיו שם, התידד פיינשטיין עם הרב דוד פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז’, ועם הרב יונה קרפילוב ממינסק, מחבר הספר יונת אלם, שנרצח בשואה. יחד עימו למדו בישיבת מיר הרב חיים שמואלביץ והרב אריה לייב מאלין. אף על פי שנמצא בסביבה של גדולי תורה, נחשב פיינשטיין כ-"עילוי" של הישיבה.
על פי בקשת הרב איסר זלמן מלצר, עבר פיינשטיין לבריסק ללמוד מן ה"בריסקר רב" יצחק זאב סולובייצ’יק ("הגרי"ז"). אחרי זמן מועט, הוכר פיינשטיין גם שם כעילוי. באותו זמן עלתה בעיית גיוסו לצבא, והוא נסע להתייעץ עם הרב ישראל מאיר קגן ("החפץ חיים"). החפץ חיים התרשם מן הידע שהפגין בסדרי נזיקין, נשים וקדשים. אחרי הפגישה, נשאר בגרודנו חצי שנה, שם הוא למד עם הרב שמעון שקופ. אחר כך הוא חזר לבריסק, והבריסקר רב התקרב אליו מאוד. באותו זמן, הוא בילה את חודשי הקיץ וחודש אלול בישיבת מיר. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הוא נסע, יחד עם הרב משה פינקל בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל, לוילנא, שם הם השתתפו בשיעורים של הבריסקר רב. באותו זמן, זכה פיינשטיין לשבחים רבים מאת הרב חיים עוזר גרודזנסקי.
הרב פיינשטיין יצא מאירופה, יחד עם שאר תלמידי ישיבת מיר, ליפן, שם הם שהו בזמן השואה. הוא הגיע לארצות הברית בשנת 1941, יחד עם הרב אהרן קוטלר, והצטרף לישיבתו של רב יוסף דוב הלוי סולובייצ’יק "היכל רבינו חיים הלוי", בעיר בוסטון, שם הוא שימש כמשגיח רוחני. תוך שנה, דודו, הרב משה פיינשטיין, הזמינו לעבוד לצדו כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. הרב פיינשטיין קנה לעצמו שם בגלל שיעוריו בתלמוד. הוא הוזמן להיות חבר אגודת הרבנים, ושימש בתפקיד חשוב[דרוש מקור] בנסיונות הארגון להציל יהודים מן השואה.
בשנת 1946 הגיע הרב פיינשטיין לארץ ישראל. מיד הוא התחבר עם רבו לשעבר, הבריסקר רב, והתחתן עם בתו ליפשא. רבו השני, הרב איסר זלמן מלצר, חיתן את הזוג. אחרי חתונתו הוא המשיך בתפקידו של ראש ישיבה בארצות הברית עד 1952, אז הוא חזר לישראל ויסד את ישיבת בית יהודה בתל אביב. הוא התייעץ תכופות עם החזון איש מבני ברק על כל נושא חשוב שעלה.
בשנת 1973, אחת מבנותיו נפטרה, ובעקבות כך עבר לגור לבני ברק. בשנת 1984 הוא חנך בניין חדש לישיבה, שם הוא העביר יותר מ-17 שיעורי תורה כל שבוע. הרב פיינשטיין נפטר בשנת 2003.
בניו חיים ודוד וחתנו הרב צבי קפלן עומדים בראש ישיבות בישראל שממשיכות את שיטת בריסק.
יצאו לאור חידושיו למסכת כריתות, שנדפסו בסוף חידושי חותנו לאותה מסכת. משפחתו הוציאה את חידושיו למסכתות חגיגה, סוטה, בבא קמא, סנהדרין, זבחים, מנחות, בכורות, כלים, מקוואות, וכן קובצו יחד כל המאמרים התורניים שפירסם בחייו בקבצים שונים, תחת השם חידושי הגרי"מ. שאר ספריו נשארו בכתבי יד, בידיים פרטיות ויוצאים לאור מעת לעת
